איך בכלל הגעתי לבנטו?

איך בכלל הגעתי לבנטו?

כשהילדים שלי בקשו ממני בפעם הראשונה, באוקטובר 2011, שאכין להם קופסת בנטו- לא הבנתי על מה הם מדברים. הסוגיה שהעסיקה אותי אז – היתה בכלל ״איך נפטרים מכריכי הנוטלה״.

המתבגרים (10,13 – אז) אתגרו אותי ב״בנטו״ הזה, כאילו להתריס נגד האמא המעצבנת שלהם (״אמא זו ארוחה יפנית כזו. יש בה ׳אוניגירי׳ ו׳טמאגו יאקי׳ ואוכל יפני כזה״).

הם ראו ״את זה״ בסדרות האנימה, שהן סרטים מצוירים יפניים.

אבל אני לא הייתי בעניין של להתחיל לראות אנימה (אל דאגה, אני משלימה חוסרים מאז) – אז גיגלנו קצת, והצילומים שראיתי בגוגל תמונות של ״הדבר הזה, בנטו״- הממו אותי. הלהיבו את דמיוני.

גרמו לי לרצות להצטרף לחגיגה הקולינרית הזרה הזו.

אז בערב 30 לאוקטובר 2011 קפצתי למים הקרים, והכנתי שלוש קופסאות בנטו. לא יפות במיוחד, לא טעימות במיוחד, לא נראות כמו בנטו יפני בכלל.
אבל שם זה התחיל.

מאז- לא נפרדתי מרעיון הבנטו. ״חרשתי״ על מתכוני רשת. הצלבתי מידע עם נשים ישראליות שחיות ביפן. קראתי, בדקתי, טעמתי. ולמדתי, ולימדתי, וחפרתי למצוא עוד ועוד.

קראתי עשרות מאמרים באנגלית, גוגל טרנסלייט תרגם לי באופן קלוקל עוד כמה עשרות מיפנית, חקרתי ללא לאות על הרקע התרבותי של האובנטו, על האנתרופולוגיה הנוגעת לענף המיוחד הזה בתרבות האוכל היפנית, על ההשלכות והביטויים החברתיים שלו, על ההיסטוריה שלו, על ההווה.

וכלל שהעמקתי- התאהבתי במטבח הזה עוד יותר, ובעיקר התאהבתי בבנטו.

מה שגיליתי עם חלוף השנים זה שבאופן מעשי, מתוך הצורך הפרטי שלי להתמיד- המצאתי ״שיטות״ כדי לקצר תהליכים, וטריקים פשוטים כדי להפוך את מלאכת הכנת האובנטו למהירה מאוד ופשוטה מאוד.
בספר הזה אני אנחה אתכם צד אחר צעד כדי שלכם יהיה קל- ממש מההתחלה, ליצור קופסאות אוכל שהילדים שלכם ישמחו מאוד לקבל! (סוד לא סודי בכלל: אני מכינה גם לעצמי קופסת אובנטו כשאני יוצאת אל מחוץ לבית. זו לא פריוולגיה לילדים בלבד!).

9.
אבל רגע, מה זה בנטו בכלל?…
"בנטו" היא מילה יפנית המתארת ארוחה המוגשת בתוך קופסה.
הרבה פעמים קוראים לאותה ארוחה גם "אובנטו".
תוספת ה"או" ( お ) בתחילת המילה אובנטו – מעניקה האדרה וכבוד למזון. ואכן , ביפן -זוכה האוכל בכבוד רב, גם אוכל הארוז בתוך קופסה, וכך קיימים ארבעה כללים בסיסים להכנת בנטו:

כלל ראשון: איזון

בראש ובראשונה בנטו היא ארוחה בריאה, מאוזנת ומגוונת שאינה מכילה מזונות מתוקים.
קופסת בנטו מורכבת משלשה חלקים עיקריים: פחמימות, חלבונים וירקות, ביחס היפני הקלאסי: 3:2:1 כלומר שלשה חלקים פחמימה, שני חלקי ירקות, וחלק אחד חלבון.

כלל שני: צבעוניות

בהכנת בנטו מומלץ לבחור במאכלים בעלי צבעים עזים ומנוגדים.
לשם כך אפשר להשתמש שפע הירקות הקיים בישראל.

הנה כמה רעיונות למאכלים צבעוניים אפשריים:

לצבע אדום:
עגבנייה, עגבניית שרי, צנונית, גמבה, סלק, רסק עגבניות, קטשופ.
לצבע כתום:
גזר טרי, גזר גמדי מבושל, בטטה, דלעת, פלפל כתום.
לצבע צהוב:
טמאגו יאקי, קלחי תירס, תירס ננסי משומר, פלפל צהוב
לצבע ירוק:
ברוקולי, מלפפון, חסה, אבוקדו, אדממה, אפונה ירוקה, אפונת שלג, שעועית ירוקה, אספרגוס, פטרוזיליה, עירית, בצל ירוק.

לצבע לבן:
אורז, טופו, לחם, פטריות שמפיניון, שומשום לבן, חלבון ביצה.

לצבע שחור:
אצות נורי, פטריות שטאקה, פטריות יער, שומשום שחור.

כלל שלישי: גודל

אוכל ״קטן״,למשל, עגבניות שרי, תירס גמדי, אפונה או אדממה, או אוכל שחתוך לפיסות קטנות – תורם מאוד לאכילה איטית ובריאה, וכמובן מעניק יופי ומעורר תיאבון.

כלל רביעי: צפיפות

כדי למנוע ״גלישה״ של האוכל בקופסה, חשוב מאוד לצופף את מרכיבי הארוחה זה אל זה.
שהרי מה הטעם לקשט את האוכל ולסדרו בצורה אסתטית- אם ממילא יטולטל בתיק בדרך אל בית הספר או לעבודה? ארוחה מבולגנת שכל מרכיביה התערבבו זה בזה אינה מעוררת תיאבון.
לכן, אריזה צפופה של המאכלים – היא הסוד והיסוד לשמירה על קופסה נאה ומסודרת. הקפידו למלא את החללים בין מרכיבי המזון השונים בירקות קטנים- עד שהכל יצופף כראוי.

10.
סדר אריזת הבנטו

הודות לנסיוני הרב בהכנת ארוחות בנטו גיליתי בשנים האחרונות שיש חשיבות רבה גם לסדר אריזת המזון בקופסה עם חלוף השנים,כלומר, לבחירה איזה מזון יוכנס לקופסה ראשון ואילו מזונות יארזו אחריו.

שלב ראשון: אריזת הפחמימות

את חלקה העיקרי של ארוחת הבנטו תופסות הפחמימות (שלשה חלקים, כמחצית הארוחה). ולכן מומלץ ונוח להתחיל בהן.

אורז:
אפשר למלא מחצית האובנטו באורז- הבחירה הקלאסית המהירה ביותר- אבל מומלץ לשדרג את האורז ולגלגלו בצורת כדורי אורז או בצורות שונות כיד הדמיון.

פסטה ואטריות:
אפשר להשתמש בפסטה, בנודלס חיטה, באטריות כוסמת, באטריות שעשועית או באטריות אורז. הגיש נודלס כחלק ממנה שלמה יותר. אפשר להשתמש בנודלס חיטה או באטריות כוסמת, אטריות שעועית או אטריות אורז .

תירס
תירס הוא מרכיב צבעוני ונהדר לבנטו. אפשר לפרוס קלחי תירס או להשתמש בתירס גמדי משומר. עם זאת כדאי להוסיף את התירס רק כתוספת לפחמימה עיקרית אחרת.

לחם
בישראל, לחם הוא הפחמימה הנפוצה (יש יאמרו האהובה) ביותר, ואפשר להוסיפה לבנטו. עם זאת חשוב לזכור שלחם הוא פחמימה לא דחוסה, ולכן משביעה פחות מאורז.
אם החלטתם להשתמש בלחם כפחמימה עשו זאת ב"סטייל", הכינו שיפודי כריך, לחמניות קטנות ומקושטות, חתכו כריכים בעזרת קורצי עוגיות, ומלאו אותם בירקות ובממרחים בריאים ולא ממותקים.

שלב שני: אריזת החלבונים

אמנם בכל בנטו יש רק חלק אחד של חלבון, שישית (או רבע, לכל היותר) אך חלבון הוא מרכיב חיוני מאוד בארוחה.

כדאי להכניסו אל הקופסה מייד אחרי הפחמימה, ולוודא שאינו תופס יותר מידי מקום.

בבנטו היפני המסורתי (וגם בבנטו שלי) אין כלל מוצרי חלב.
את החלבון בבנטו היפני אפשר למצוא בדרך כלל בבשר (רובו לא כשר) או בדגים, בסרטנים, בשרימפס ובפירות ים אחרים שאף הם אינם כשרים.
הבנטו שלי, לעומת זאת, מכיל רק מזון כשר ומכיוון שאני עצמי צמחונית- כמעט שלא תמצאו בו בשר.
במקום זאת אפשר להוסיף חביתת טמאגו, ביצים קשות, טופו, או אדממה.

שלב שלישי: אריזת הירקות

הירקות תופסים שליש מקופסת הבנטו ואפשר להוסיף לאחר הפחמימות והחלבונים מפני שקל למלא בהם את החללים הריקים.

מומלץ להשתמש בירקות "קטנים" ולבחור בירקות בצבעים שונים.
ביפן משתמשים בעיקר בירקות מוחמצים או מבושלים אך בישראל אפשר וכדאי להנות ממגוון רחב מאוד של ירקות עונתיים טריים וטעימים. למשל עגבניות שרי, גזרים, מלפפונים, נבטים או חסות.
את הירקות הקשים כמו הגזר למשל, אפשר לחתוך בצורות שונות בעזרת קורצי נירוסטה קטנים (בקוטר 1.5-2 ס"מ).

חיתוך מיוחד ויפה של הירקות ישדרג בקלות מפתיעה כל קופסת בנטו.

11.
מה האקססוריז הדרושים כדי להתחיל ולהכין אובנטו?

קופסת אובנטו
אז כן, אתם צריכים קופסה.
היא לא חייבת להיות תיבת אובנטו יפנית מסורתית מבמבוק או מעץ, אבל חשוב שהיא תהייה נמוכה (עד 4 ס"מ גובה), צריך שתיסגר טוב (לוק אנד לוק לדוגמה) או שתשימו לה גומי שיהדק את המכסה סביב (העיקר שלא יתפזר בתיק).
אפשר להשתמש בקופסאות טרמיות או לא טרמיות, מנירוסטה, מעץ או מפלסטיק, קופסאות שמחולקות מראש בחלוקה פנימית או קופסאות ללא כל חלוקה פנימית, עם ציורים או בלעדיהם.
הבחירה שלכם תלויה רק בהעדפות הפרטיות שלכם.

חשוב מאוד שתתאימו את גודל תיבת האובנטו לצרכים שלכם.

ההיגיון העומד מאחורי קביעת גודל קופסת האובנטו מבוסס על הקצבה קלורית פר אדם פר ארוחה- לפי חלוקה גילית ומגדרית.

ההנחה היא שתיבת אובנטו המלאה עד אפס מקום על פי החלוקה היפנית המסורתית (כפי שפרטתי בתחילה, 3:2:1)- תכיל ארוחה אחת לאדם יחיד בערך קלורי כגודל נפח התיבה במ"ל. כלומר, תיבה בנפח 800 מ"ל לדוגמה, תכיל מזון בערך קלורי של כ-800 קלוריות- שמתאים לנערים ונערות בגיל 13-16.
לילדים קטנים יותר תספיק קופסה בנפח קטן יותר- 400-600 מ״ל.

חוצצים ומנג'טים מסיליקון:

באובנטו נהוג לשמור את המנות השונות מופרדות זו מזו בצבעוניות שלהן וגם באופן פיזי ממש.
בפן המעשי זה מאוד מתאים לאוכל של ילדים, כי ילדים רבים (וגם לא מעט מבוגרים) אוהבים שהמזון שלהם ״מופרד״.
יש ב"שיגעון" הזה גם הגיון, כיוון שכך אוכל "יבש" – לא נרטב, והטעמים של המאהכילים השונים לא מתערבבים.
אם לקופסה שלכם אין חלוקה פנימית (או שהחלוקה הפנימית אינה מרובת תאים)- אז מנג'טים מסיליקון או חוצצי פלסטיק- עושים עבודה טובה מאוד בהפרדת המזון.
מנג'טים מסיליקון כמו גם חוצצי הפלסטיק, מגיעים לרוב במגוון צבעים עליזים, המשפרים לאין ערוך את הנראות של האובנטו. השתמשו בהם בתבונה, ושימו מנג'ט בצבע מנוגד לצבע האוכל (לאפונה ירוקה השתמשו במנג'ט כתום, לגזר גמדי השתמשו במנג'ט כחול, וכו' ) המנג'טים (וגם חלק מהחוצצים) הנם רב פעמיים וניתנים לשטיפה ולשימוש חוזר.

קיסמים :

יש המון סוגי קיסמים, בצורות רבות ומגוונות, ארוכים וקצרים, פשוטים ומקושטים. כדאי להשתמש בהם כיוון שהם מאוד מועילים כשצריך לקבץ פרטי מזון קטן יחד, הם מוסיפים לאובנטו צבע ושמחה.

חותכנים שונים:

אחד מהדברים שיכולים לשדרג לכם את האובנטו מיידית, אלה חותכני נירוסטה לירקות. כל ירק שאתם פורסים ומעצבים בעזרת חותכנים אלה- הופך ליפה ואסתטי יותר.

כתיבת תגובה

פשוט לשחק באוכל

דברו איתי

עקבו אחרי

דפים שעשויים לעניין אתכם

ליצירת קשר

סגירת תפריט