אז אני מתרגלת כתיבת מתכונים בבלוג, והנה, נראה לי שהיום יש שיפור מאז הקודם 🙂 ובאמת, יש לי כלכך הרבה מתכונים נהדרים, שאני

שבועות זה חג מאתגר כשאתה טבעוני עם כל חלב הפרות והגבינות מסביב. זה לא היה ככה תמיד: כשהייתי ילדה בקיבוץ החג הזה היה חג של ביכורי

“וואו, זה נראה כל כך טעים וכל-כך יפה! אבל חבל, הילדים שלי לא אוכלים ירקות \ אורז \ טופו \ עדשים \ יוניים איט” התגובה

טענה חדשה עולה בפורומים של קופסאות האוכל בזמן האחרון: ״קופסת אוכל מושקעת זה סיפור יקר״ ״מה אתם מנפנפים בקופסאות היקרות והמושקעות, מה רע בכריך ופרי?״.

כשאמא יפנית נפרדת מיקיריה בבוקר היא שולחת איתם בתיק גם קופסת בנטו.היום אני ארצה לבחון איתכם, האם מדובר בקופסת אוכל תמימה, יצירה אמהית שתכליתה להגיד

עשרה דברים שלא ידעתם עליי ועל “ניבה בנטו” : 1. אחד הערכים הכי חשובים בחיי הוא אקולוגיה: אני לובשת המון בגדי יד שניה ואין לי

איך בכלל הגעתי לבנטו? כשהילדים שלי בקשו ממני בפעם הראשונה, באוקטובר 2011, שאכין להם קופסת בנטו- לא הבנתי על מה הם מדברים. הסוגיה שהעסיקה אותי